דר אירית צ'ודנר

מאז שהתחלתי ללמוד סוציולוגיה, רציתי לחקור את ארגוני הבריאות ואת מקצוע רפואת המשפחה בפרט; את סביבת העבודה של רופאים והרופאות והיחסים שלהם עם האנשים סביבם. מקצוע רפואת המשפחה מרתק בעיני. רופאות ורופאי המשפחה הם בין המתכללים הבודדים של מערכת הבריאות העכשיוית המפוצלת. רופאי משפחה מטפלים באנשים לאורך זמן ויש להם הסתכלות כוללנית ורחבה על המטופלים, משפחתיהם, מקורות התמיכה שלהם והקהילה הסובבת אותם.

את עבודת הדוקטורט שלי עשיתי בפקולטה לרפואה בטכניון והמחקרים שלי עוסקים בנושאים של קביעת מדיניות, מנהיגות רפואית, תקשורת עם מטופלים, מוכנות הצוותים להטמיע טכנולוגיות ונושאים נוספים. כבר למעלה מ-18 שנים אני פוגשת יום יום קבוצות של רופאות ורופאים, אחים ואחיות וצוותים מטפלים אחרים, מרצה, מנחה, לומדת ומלמדת נושאים שאני חוקרת. בנוסף, אני מסייעת למנהלות ומנהלים בארגוני הבריאות השונים, להוביל שינויים בתחום שיפור הטיפול, הטמעת טכנולוגיות ופיתוח מוצרי הדרכה.

בעיני, הרפואה בישראל הינה מקור אמיתי לגאווה הלאומית שלנו, היא אור והשראה. האנשים שעובדים בארגוני בריאות, הם אלה שיוצרים את ההישגים, לעיתים לא בגלל, אלא למרות התשומות הלא מספקות של המערכת.

דר אירית צ'ודנר

כל מערכת בריאות, בין אם מדובר במרפאה פרטית קטנה או במרכז רפואי ציבורי גדול, מודדת את האפקטיביות שלה על פי שלושה פרמטרים (Triple Aim): איכות הרפואה, חווית המטופלים.ות והתנהלות כלכלית. במדידה זו חסר מרכיב רביעי והוא חווית המטפלים.ות. כדי להבטיח מערכת בריאות טובה ומקיימת, יש להתקדם למדידה מרובעת הכוללת את חווית המטפלים והמטפלות במקום עבודתם.ן ולהוביל תהליכים לשיפור.

מתוך הרצאה בכנס המדעי השנתי של איגוד רופאי המשפחה בישראל על שם דר' שבתאי בן מאיר, 2022

הרצאות. סדנאות. תכניות הדרכה

ההרצאות והסדנאות שלי הן מרחב לטרנספורמציה, כלומר אפשרות להשתנות, ולא מקום שמועברת בו אינפורמציה בלבד. המפגשים האלה הם מרחב ללמידה, העמקה ברעיונות ושיתוף בסוגיות אישיות ומקצועיות. ממפגש למפגש ותוך כדי השיח תפיסות של כולנו מתגמשות ומתגבושת, כך שאפשר לצאת מהסדנאות קצת אחרת.

ההרצאות שלי מתאימות גם למפגשים רבי משתתפים באולמות גדולים וגם למפגשים קטנים ביחידות הארגוניות: במחלקות או במרפאות. בתקופת מגיפת הקורונה למדתי קורסים להנחיה לרחוק ואני מומחית בלייצר מרחב סדנאי משמעותי גם כשהוא דיגיטלי.

  • אימון לבריאות או אימון רפואי (Health Coaching or Medical Coaching) הוא פרקטיקה המציעה מענה לאתגרים של שינויי התנהגות בתחום הבריאות, ומסייעת למטופלים.ות להשיג יעדים הקשורים לבריאות שלהם.ן. מימוש יעדי המטופלים.ות מתאפשר באמצעות פיתוח אסטרטגיות לניהול עצמי של המחלה. בתהליך האימון נקבעות מטרות, תוך איתור מערכות תמיכה להעצים את המטפול.ת ולעזור להם.ן להגביר היצמדותו.ה לפרוטוקולים הטיפוליים ולהנחיות אורח חיים המתאים לו.
    התהליך של אימון לבריאות מבוסס על מדעי ההתנהגות ופסיכולוגיה חיובית, חינוך, סוציולוגיה, ספורט וניהול.

    מטרתן של הסדנאות שלי הוא לפתח מיומנויות של האימון לבריאות לטובת שימוש קליני של הצוותים המטפלים. סדנאות בנויות לסייע לצוותים רפואיים, סיעודיים וצוותים רב-מקצועיים, לחולל שינוי בבריאותם.ן של המטופלים.ות. המודל המתודולוגי מבוסס על שילוב של שלושה תחומי ידע, הנותנים מענה לשלבים השונים של השינוי והרצף הטיפולי (Gale, 2007). (1) הראיון המוטיבציוני (Motivational Interviewing) MI , (2) קואוצינג ממוקד פתרונות SFC  ( (Solution  Focused Coaching (3) טכניקות נבחרות מתחום ה-(Cognitive Behavioral Techniques) SBT.

    הסדנאות כוללות הרצאות, דיונים, הדגמות ותרגולים בסימולציות עם שחקנים.

    שימוש במיומנויות האימון לבריאות מתאפשר גם בשיחה אחד.ת על אחד.ת. עם מטופלים.ות וגם בהתערבויות קבוצתיות. על האפקטיביות של התערבויות קבוצתיות עם מטופלים עם סכרת, ניתן לקרוא בפרק שכתבתי עם שותפים במדריך הטיפול בסכרת – מצ"ב קישור

  • מערכות הבריאות ניצבות כיום בפני אתגרים רבים. ארגוני בריאות פועלים לשיפור איכות הטיפול, לקידום הבטיחות במערכות הבריאות בסביבה שמורכבת בהרבה יותר ממה שהייתה בעבר והכל תוך כדי התייעלות מתמדת. קיימות טכנולוגיות אפקטיביות ומתקדמות בכל התחומים, אך כמעט כולן דורשות מידה משמעותית של שיתוף פעולה של המטופלים.ות והצוותים המטפלים להצלחת ההטמעה.

    בהקשר למטופלים.ות, ישנה זמינות של תרופות מצויינות, אך היא דורשת מידה גדולה של ניהול עצמי והיצמדות לטיפול. כלים טיפוליים טכנולוגים זמינים בידי המטפלים.ות, אך הטמעתם מוכחת כמאתגרת ביותר עקב שינויים אישיים, ארגוניים וסביבתיים שנדרשים ממטפלים.ות ומנהלים.ות בארגוני בריאות. מטפלים.ות נדרשים ללמוד מיומנויות חדשות, לשנות פרקטיקות, לשפר שיתוף פעולה בין גופים ומטפלים מדיסציפלינות שונות ועוד. לכן, היום, יותר מתמיד, זקוקים ארגוני הבריאות למנהיגים ומנהיגות רפואיים שיובילו גם סבבה למצוינות ארגונית ואישית.

    הנחת היסוד העומדת בבסיס הסדנאות שלי היא, כי למנהיגות של רופאות ורופאים, אחיות ואחים, מנהלות ומנהלים וצוותים מטפלים אחרים יש השפעה עצומה בקידום תוצאות לא רק ברמת היחידה הארגונית, כמו תוצאים קלינים ואיכות חיים של מטופלים.ות, אלא גם ברמה רחבת היקף, במישור החברתי לאומי. שינוי שמנהיגים.ות במערכת הבריאות מייצרים מובילים, בסופו של דבר, להעצמת הקהילה הישראלית כולה, שאותה ארגוני בריאות אלה משרתים.

    מודלים מתודולוגיים של בית ספר לרפואה של הרווארד ומכון למנהיגות ואימון שלהם משמש כבסיס לסדנאות והרצאות שלי בנושא.

  • ניהול רפואי דורש שילוב ייחודי של מקצועיות גבוהה בתחום ההתמחות הרפואית וידע רחב ועדכני בתחומי הניהול המגוונים. תחת אחריותם של מנהלות ומנהלים רפואיים נכללים נושאים של הובלת הצוות הרפואי והרב מקצועי, איכות הטיפול וניהול כלכלי של היחידה, תפוקות וחדשנות. ההובלה של כל אלה מושתתת על יוזמה אישית, יכולת הנעה מתוך תפיסה מגובשת של התפקיד והתייחסות להיבטים פנים ארגוניים כגון קשרים בין מחלקות שונות, עבודה עם מנהלים.ות אחרים, רופאים.ות מטופלים.ות וגופים מחוץ לארגון הרפואי בו הם.ן פועלים.ות.

    על מנהלים רפואיים החדשים לרכוש ידע וכלים ניהוליים במהירות האפשרית על מנת להתמודד עם משימות ואתגרים כבר בתקופת הכניסה לתפקיד. יכולות ניהוליות שונות נרכשות בצורה מיטבית בצורות שונות. את חלקן ניתן לפתח בלמידה עצמאית, חלקן בלמידה בקבוצה וחלקן בהתנסויות בשטח. שילוב של צורות למידה שונות: פרונטלית ומקוונת, סינכרונית ואסינכרונית, עצמאית ובקבוצה כמודל היברידי הוכחו כאפקטיביות במספר מחקרים על למידת מנהלים.ות ולכן אני מאמצת אותן בתוכניות שאני מגבשת ומיישמת עבור התוכניות לניהול רפואי.

  • חוסן אישי הוא סט של אסטרטגיות המאפשר להתמודד באופן מוצלח עם מצבים מורכבים בחייהם של הרופאות ורופאים: שחיקה, עומס של עבודה יומיומית, מצבים טראומטיים כמו מגיפת קורונה או מחלמה. יכולות זו להתמודד עם מצבים מורכבים מאפשרות לשמור על השלומות (well-being) של רופאות ורופאים עצמם.ן ושל האחרים בסביבתם.ן.

    המפגשים שאני מנחה בנושא פיתוח חוסן מתקיימים בדרך כלל במתכונת קהילות מעשה* ומתבססים על מתודולוגיות מתחום הפסיכולוגיוה החיוביות, כפי שזה מתקיים בתוכניות לפיתוח חוסן המובילות בעולם. במפגשים ישנה התייחסות ליכולות ליבה בפיתוח חוסן כגון: מודעות וויסות עצמי, אופטיימיות, שליטה והשפעה על סביבת העבודה הקרובה, תחושת משמעות מבוססת ערכים אישיים ומקצועיים, גמישות מנטלית וחיזוק מערכות יחסים המבוססות על חיוביות ואמפתיה. בקהילת מעשה המשתתפים.ות מפתחים.ות אסטרטגיות חוסן אישיות באמצעות חיזוק תחושת השייכות ושותפות למסע, יכולת לדייק את סיפור האישי של דרך עיניים של אחרים, לזהות קווים מקבילים, ללמוד, לאמץ רעיונות המתאימים למבנה פרקטיקה ייחודי של כל רופא.ה.

    *קהילות מעשה הן קבוצות של אנשי מקצוע, במקרה זה רופאות ורופאים, שחולקים עניין, סוגיה או רצון משותף לעסוק בנושא מסויים, ומעמיקים את הידע והניסיון שלהם בתחום זה על ידי אינטראקציה באופן שוטף בצורה פורמלית למחצה. ההשתתפות בקבוצה היא וולונטרית, מונעת ממוטיבציה פנימית ותחושת הערך של המשתתפים מהמפגשים. הרכב הקהילה הוא דינמי ויכול להשתנות בין מפגש למפגש.

  • נושאים של ההרצאות והסדנאות שלי מתחדשים ומתעצבים מחדש כל הזמן. תוכניות חדשות מפותחות לפי הצרכים ועניין חדש שנוצר – שלי או של הא.נשים בארגונים איתם.ן אני עובדת.

    בואו נדבר

סיפורים מאחורי המפגשים הייעוצים

דר אירית צ'ודנר במהלך סדנא

בזמן שמודיעים על שינוי ארגוני כלשהו, רק כ- 20% מהעובדים נמצאים בשלבי מוכנות מתאימים להתחלת ההטמעה. רופאים.ות ומטפלים.ות עצמאיים.יות שמהווים חלק גדול מארגוני הרפואה הראשונית, לא תמיד מרגישים מחוברים מספיק לתהליכים. תפיסות חשיבות ההטמעה ומסוגלות להטמעה בונות את המוכנות הארגונית להטמעה. עוד לפני השינוי יש להבין את התפיסות האלה בקרב צוותים ולתת מענה איפה שנדרש חיזוק.

מתוך תוכנית הטמעה לשיפור הטיפול במטופלים מורכבים, 2023 (מבוסס על עבודתם של פרצסקה ודקלמנטה)

ייעוץ ופיתוח ארגוני

COACTIVE MD היא חברת ייעוץ שהקמתי, שמטרתה לפתח יכולות ארגוניות המקדמות את תוצאות הטיפול של ארגוני בריאות בישראל. בתחום הפיתוח הארגוני, המומחיות שלי היא גיבוש, תכנון וליווי תהליכי שינוי ברפואה ראשונית, מהרמה האסטרטגית ועד לרמה הטקטית לרבות בניית תוכניות הטמעה ורתימת צוותים מטפלים למשימה.

לרוב אני מלווה, יחד עם צוות יועצות שותפות, תהליכים בהם מעורבים צוותים רפואיים, בונה תוכניות לשיפור הטיפול במחלות כרוניות, מסייעת לגבש ומלווה הטמעת שגרות ניהוליות, טכנולוגיות ותהליכים רבי ממדים אחרים.

בדרך כלל אני מלווה, יחד עם צוות יועצות שותפות, תהליכים בהם מעורבים צוותים רפואיים כמו תוכניות לשיפור הטיפול במחלות כרוניות, גיבוש וליווי הטמעת שגרות ניהוליות, הטמעת טכנולוגיות ותהליכים רב ממדיים אחרים.

הגישה לטיפול במטופלים עם מחלות כרוניות מבוססת על עקרונות טיפול מערכתי כוללני, ומנוהל באמצעות צוות רב-מקצועי של רופאים.ות, אח.יות, עובדים.ות סוציאלים.ות ותזונאים.ות ועוד. בשנים הקרובות מצטרפים לצוות רב מקצועי זה שותפים משמעותיים נוספים: בינה המלאכותית והמטופלים עצמם.

טיפול טוב בא.נשים עם מחלות כרוניות יבוא לידי ביטוי בהיצמדות טובה יותר של המטופלים.ות לטיפול, באיזון טוב יותר של מחלותם.ן, בשיפור מאזני עלות תועלת ובחוויה טובה יותר בטיפול.

מזה שנים אני מסייעת למנהלים.ות ברפואה הראשונית לפתח וליישם תוכניות שונות לשיפור הטיפול בתחומי סכרת, טיפול במטופלים.ות מורכבים.ות ועוד. אני והצוות היועצות שעובדות איתי מלוות צוותים מטפלים ומסייעות לקדם מוכוונות ליעדים ותוצאות בתהליכים אלה.

חוויה בטיפול משקפת את האופן בו המטופלים ומטופלות תופסים את מכלול ההתנסויות שלהם.ן עם מערכת הבריאות לאורך הרצף הטיפולי. חוויה זו מושפעת מהמפגשים עם המטפלים.ות, מציפיות המטופלים.ות ממערכת הבריאות ומהתרבות הארגונית בכל אחת מהמסגרות איתן באים במגע המטופלים.ות.

ההבנה כי החוויה של מטופלים.ות והתחושה שהם.ן בידיים טובות מהווות חלק מרכזי באיכות הטיפול, מובילה את ארגוני הבריאות לפתח מנגנונים ותוכניות התערבות המבטיחים את החוויה הטובה והשרות האיכותי למטופלים.

מזה שנים אני מסייעת למנהלים.ות בקהילה לפתח וליישם תוכניות למיטביות חווית המטופלים והמטפלים, מלווה צוותים, מסייעת לקדם הכשרות, ותוצאות בתהליך השינוי.

שמתי לב שבמרכזי ההדרכה, כשמנהלים.ות רוצים.ות להתיעץ על דילמות מהשטח, הם.ן בוחרם.ות לדבר דווקא במרחבים פחות פורמלים כמו המקום ליד מכונת הקפה במטבח בזמן ההפסקות. למדתי מזה, שבמרחבים אלה, פורמלים למחצה, נוצרת פתיחות מיוחדת שמאפשרת התייעצות אמיתית וזה הכרחי בתהליכי הלמידה של מנהלים.ות. קבוצות מסוג "קהילות מעשה" נותנות מענה טוב לצורך זה. קהילות מעשה הן קבוצות של אנשי מקצוע, במקרה זה מנהלים.ות רפואיים שחולקים.ות עניין, סוגיה או רצון משותף לעסוק בנושאים העולים בשטח, ומעמיקים את הידע והניסיון להתמודדות שלהם.ן על ידי אינטראקציה באופן שוטף בצורה פורמלית למחצה. ההשתתפות בקבוצה היא וולונטרית, מונעת ממוטיבציה פנימית ותחושת הערך של המשתתפים מהמפגשים.

אני מסייעת לארגונים לגבש קהילות מעין אלה, ומלווה אותן גם בתוך הארגון וגם בתהליך חוץ ארגוני לקבוצות שכוללות מנהלים.ות מאירגוני בריאות שונים בארץ.

טכנולוגיות רפואה מרחוק, טומנות בחובן הזדמנויות משמעותיות עבור הרפואה הראשונית: הנגשת הרפואה לפריפריה גאוגרפית ותרבותית, הגברת שוויוניות, שיפור הטיפול עבור המטופלים.ות הכרוניים.ות בביתם.ן, הגברת שביעות רצונן של מטופלים.ות משרותי הרפואה ופתרון אפשרי למחסור ברופאים.ות ולעומס במרפאות. על אף הפוטנציאל הרב הגלום בטכנולוגיות רפואה מרחוק, הטמעתן במערכות הבריאות היא מורכבת וקצב השימוש בהתייעצויות בוידאו, למשל, על בסיס יומיומי הוא איטי.

שלוש קבוצות של בעלי עניין קריטיות להצלחת הטמעת טכנולוגיות רפואה מרחוק בארגוני בריאות: מטופלים.ות, מטפלים.ות ומנהלים.ות יש תפקיד חשוב בהצלחת ההטמעה.לכל קבוצה ישצרכים והעדפות שונות הקשורות בשימוש בטכנולוגיות רפואה מרחוק. הבנת הפערים בין העמדות והעדפות בקונטקסט הארגוני הספציפי בו הטכנולוגיה אמורה להיות מיושמת, הכרחית להטמעה מוצלחת. לא רק רפואה מרחוק, גם ההטמעה של טכנולוגיות חדשניות של בינה מלאכותית, רובוטיקה, שימוש באמצעים דיגיטלים וירטואלים דורשת מידה רבה של למידה של צרכים והעדפות, שיתוף פעולה ושינוי פרקטיקות על מנת שההטמעה תצליח.

אני מלווה מנהלים.ות וצוותים מטפלים בהטמעה של טכנולוגיות רפואיות ומסייעת לפתח וליישם תוכניות מתאימות.

סוגיית ההתמודדות עם שחיקה בקרב קבוצות פרופסיונאליות כגון אנשי רפואה, סיעוד ומקצועות הבריאות ובניית חוסן נדונה ונחקרת רבות ברחבי העולם. התוכנית הלאומית לחיזוק עובדי מערכת הבריאות ומניעת השחיקה של משרד הבריאות, משקפת נתונים מדאיגים של שחיקה בקרב הצוותים המטפלים והצורך בהתערבויות ארגוניות למניעה ולטיפול בשחיקה ובבניית חוסן הצוותים הוא גדול.

בניית חוסן בארגון בריאות דורש מבט כוללני על על מרכיבים ארגוניים כגון תרבות במקום העבודה, תקשורת של המנהלים.ות הישירים, עד כמה ההנהלה מעורבת בהובלת שינוי בנושא ועוד. אני מסייעת למנהלים.ות בארגונים לגבש וליישם תוכניות לבניית חוסן בהתאמה הצרכים השונים של הסקטורים המקצועיים והיחידות הארגוניות. הידע על בניית חוסן של קבוצות פרופסיונאליות במערכות בריאות מתחדש כל הזמן ואני לומדת ועובדת לפי המודלים שנוצרו במקומות מובילים בעולם, במחקר ויישום תוכניות בנושא זה.

לקוחות ושותפים לדרך
דר אירית צ'ודנר מרצה

"שינוי התנהגותי בריאותי מתרחש כשאנחנו מקדישים יותר דקות בשיחה עם מטופלים.ות בלפתח את המיומנויות לניהול עצמי ופחות דקות בלחנך ולהקנות ידע. זה אפשרי גם בשיחה קצרה בחדר טיפולים בקהילה, יש היום שיטות טובות ויעילות המאפשרות להפוך גם שיחה קצרה למשמעותית, ומניעה לשינוי"

מתוך סדנא "תקשורת הנעתית ושימוש קליני במיומנויות קואוצ'ינג רפואי", פקולטה לרפואה על שם רפופורט, טכניון, 2024

מחקר

תחומי המחקר שלי הם קביעת מדיניות, טכנולוגיות מרחוק ברפואה ראשונית, מקצוע רפואת המשפחה, מבני העסקה וניהול רפואי. המחקרים האחרונים שלי עוסקים גם הנגשה של רפואה מרחוק בקהילה לאוכלוסיה החרדית בישראל.

אני פועלת גם כיועצת חוקרת במחקרים שיוזמים רופאים.ות ומנהלים.ות בארגוני בריאות. במחקרים כאלה אני מסייעת בעיצוב מערך המחקר והגדרת מטרות, בהמתאמה של מסגרת תאורטית מתאימה, בחירת שיטת המדידה וכלי מחקר, איסוף ועיבוד הנתונים גם איכותניים וגם כמותיים, הסקת מסקנות וכתיבת  דוחות, ולבסוף, גם כתיבת המלצות לקבועי מדיניות ומאמרים.

פורטפוליו מחקרים

ניסויים מדמי בחירה (Discrete Choice Experiments) הם מחקרים הנעשים במתודולוגיה מיוחדת שיכולה לאמוד במדוייק את העדפותיהם של אנשים לשרות או מוצר מסויים.

המחקרים המצורפים מתארים את העדפותיהם של אנשים לקיים מפגשים דיגיטליים במקום מפגשים פרונטליים. בשני המחקרים הראשונים מתוארים העדפות של מטופלים.ות, רופאים.ות וקובעי מדיניות בהקשר לשימוש בשיחות ודיאו במקום ביקורים רגילים במרפאה.

המחקר השלישי מתאר העדפות סטודנטים.ות ומרצים.ות באקדמיה בישראל ללמוד וללמד בקורסים מרחוק במקום קורסים פרונטלים מסורתיים.

Chudner, I., Goldfracht, M., Goldblatt, H., Drach-Zahavy, A., & Karkabi, K. (2019). Video or In-Clinic Consultation? Selection of Attributes as Preparation for a Discrete Choice Experiment Among Key Stakeholders. The Patient-Patient-Centered Outcomes Research, 12(1), 69-82.‏  DOI 10.1007/s40271-018-0318-4

Chudner, I., Drach-Zehavi, A., & Karkabi, K. (2018). Choosing Video Instead of In-Clinic Consultations in Primary Care: Discrete Choice Experiment among Key Stakeholders – Patients, Primary Care Physicians and Policy Makers.  Value in Health, 21, S325.

Schneider, A., Chudner, I., (2023). Attribute development and level selection for a discrete choice experiment to elicit the preferences of Hybrid Courses in Academia. Marinov, M. (2023). Virtual Teams across National Borders., 97-112

כוח של אנשים במערכת מתייחס ליכולת שלהם לקדם נושאים שעל סדר היום, למרות ההתנגדות של קבוצות אחרות.

מאזני הכוח בין רופאים.ות, מטופלים.ות ומנהלים.ות השתנה במהלך העשורים האחרונים. הספרות המדעית מתארת את שחיקת הכוח של הרופאים.ות במערכת. במחקר זה, תוארו מאזני הכוחות ברפואה ראשונית בישראל בין שלוש קבוצות של בעלי עניין – רופאים.ות, מטופלים.ות ומנהלים.ות בארגוני בריאות ונבחן הקשר בין תפיסת פערי הכוחות של רופאים.ות המשפחה בישראל לבין המוכנותם.ן להטמיע שינויים טכנולוגים שונים.

Chudner, I., Drach Zehavi A., Goldbalt. H., Goldfract M., Karkabi K. (2019). Power gaps among stakeholders in Israel’s primary care and the role of PCPs’ relative power in their intention to use video-consultations with patients. Telemedicine and e-Health.

המקום הפיזי בארגונים בו העובדים נוהגים לשתף ולהתייעץ בסוגיות שבאמת מטרידות אותם הוא הרבה פעמים קורה במרחבים פורמלים למחצה כמו למשל ליד מכונת קפה. איפה נמצאה המקום המיוחד הזה במרחב הוירטואלי? איפה מתיעצים חברי צוותים וירטואלים בחברות בילאומיות עם שותפיהם שאולי לא פגשו אותם מעולם? מחקר זה מתאר איך אפשר לקדם אמון בין חברי הצוותים הוירטואלים בארגונים ואך תורמת התקשורת הלא פורמלית לבניית אמון בצוותים וירטואלים.

Chudner, I., Almor, T. (2023) Where can I find our virtual coffee machine? Trust and Informal Communication in International Virtual Teams. In Marinov, M. (2023). Virtual Teams across National Borders., 113-129.

המחקר הנוכחי מספר את סיפורם של רופאים.ות המשפחה שמחליטים.ות לעבוד במבנה העסקה כעצמאיים.ות ולא להיות שכירים.ות בקופות חולים. תאורית גורמי משיכה ודחיפה מספרת שמוטיבציות משני סוגים שונים יכולות להניע א.נשים להיות עצמאיים.ות: יש גורמים שדוחפים אותו.ה החוצה מהארגון (נתפסים כגורמים שליליים בעבודה כשכיר.ה במקרה זה) ויש גורמים מוטיבציונים שמושכים את הא.נשים להיות עצמאיים (גורמים חיוביים בעצמאות).

Chudner, I., Schneider, A., Gluzman, O., Haimi, M., A. Keider, H. (2021). Family Physicians’ Self Employment in Israel: Pull and Push Factors. Under review

לרפואה מרחוק ובפרט לשיחות וידאו עם רופאי קהילה, ילדים, משפחה וגם עם צוות טיפות חלב, יש יתרונות משמעותיים: הנגשת שרותי רפואה וסיעוד לטובת שיפור תוצאים קליניים, ירידה באשפוזים, שיפור בזמני המתנה ובחוויית המטופלים.ות. רפואה מרחוק עוזרת גם לצמצם משמעותית את פערי האי שוויון בבריאות. הקהילה החרדית, המהווה כ- 14% מהאוכלוסייה בישראל, יכולה גם היא להנות משירות זה, אך השימוש עד כה קטן מאד. בעידן הנוכחי, השימוש במחשבים ומכשירי טלפון חכמים עלה משמעותית בקרב האוכלוסיה החרדית וחשוב להתאים את שרותי הרפואה גם להם. נשים חרדיות הן צרכניות משמעותיות של שירותי בריאות הציבור ומאחר ואורח חייהן מאופיין בטיפול במשפחות מרובות ילדים, פרנסת המשפחה יחד עם ניידות מוגבלת, השימוש בביקורי ווידאו עם צוות רפואי עשוי להיות אופציה חשובה עבורן. מעט ידוע על העדפותיהן של נשים חרדיות בישראל לגבי האפשרויות לשימוש ברפואה מרחוק, על מה חשוב להן ומה יכול לייעל את זמינות השרותים בעבורן. המחקר הנוכחי שלי, שנמצא בשלב איסוף נתונים, יענה על השאלה החשבון הזו.

דר אירית צ'ודנר מרצה

בואו נדבר